האם מערכת בינה מלאכותית לייעוץ עסקי נמצאת מעבר לפינה? או שמא נידרש להמשיך ולהפעיל את הראש כדי להוביל אתכם לפיצוח השוק?
בשנת 2019 שני סטודנטים באחת האוניברסיטאות בסין, פיתחו פרויקט בתחום הבינה מלאכותית, אשר עיקרו היה פיתוח משחק פשוט. במשחק הוצבו זאבים מול כבשים, כאשר מטרת הזאבים היתה לתפוס כמה שיותר כבשים בפרק זמן נתון, תוך הימנעות מהתנגשות בסלעים שעמדו בדרך. מטרת הכבשים היתה כמובן להימלט.
הזאבים והכבשים הוצבו באופן אקראי על לוח המשחק, כשלזאבים ניתנו נתונים שונים לגבי מיקום ותנועת הכבשים. מטרת הזאבים היתה ללכוד כמה שיותר כבשים תוך 20 שניות.
כדי לתמרץ את הזאבים נכללו מספר כללי תגמול ועונש במשחק: זאב התופס כבשה מקבל 10 נקודות, זאב הנתקע בסלע, מפסיד נקודה וכן על כל שניה חולפת הורדו 0.1 נקודות בכדי לגרום למערכת להשיג את התוצאה האופטימלית במהירות הרבה ביותר.
הציד יצא לדרך, כאשר המטרה היתה לבחון האם מערכת בינה מלאכותית, שמטבעה מבצעת אינטראקציות רבות, תוכל ללמד את עצמה ולהגיע אל הדרך להשגת הניקוד המרבי.
לאחר ביצוע של כ 200 אלף אינטראקציות, התדהמה היתה רבה ותוצאות הניסוי אף הפכו לוויראליות בכל רחבי סין:
החוקרים גילו כי הזאבים אכן מצאו את הדרך להשגת הניקוד האופטימלי: הם פשוט התרסקו על הסלעים והתאבדו!
מדוע? לאחר ניתוח מקיף של הנתונים גילו יוצרי המשחק את הסיבה להתנהגות המפתיעה
הזאבים התקשו לתפוס את הכבשים בכל הניסיונות הראשונים, דבר שגרר קבלת קנסות הן על פגיעה בסלעים והן בגלל הזמן הקצוב. כך עם הזמן "למדו" הזאבים כי הדרך בעלת הסיכוי הגדול ביותר להשיג את מירב הנקודות היא בעצם לצמצם את הפגיעה ולקבל את הקנס המינימאלי האפשרי – זאת כמובן ע"י פגיעה מידית בסלע הקרוב.
כך יצרה המערכת אופטימיזציה רציונאלית של המצב, והגיעה לתוצאה שבעיניים אנושיות נראית כמובן מחרידה.
הניסוי עורר הדים רבים, במיוחד על רקע החששות הגוברים בעולם מהאינטראקציה הצפויה בין מערכות בינה מלאכותית ובין תפיסות מוסריות בחברה האנושית.
בהמשך הניסוי, החוקרים שינו מעט את התסריט ואת המשתנים ולאחר הרצת מיליוני אינטראקציות הגיעו למצב בו הזאבים אכן למדו כיצד לתפוס את הכבשים.
אחת הנקודות המעניינות שעלו, היא שאילו העונש על התנגשות בסלע היה גבוה בהרבה מנקודה אחת, זאבי הבינה המלאכותית לא היו בוחרים בהתאבדות כדרך האופטימלית לסיים את המשחק.
אם העונש על התנגשות בסלעים היה גבוה יותר באופן משמעותי, הסיכוי להצליח לתפוס כבשים ולהשיג ניקוד טוב, היה עולה משמעותית ביחס לאופציה של לסיים את המשחק עם ההפסד הקטן ביותר האפשרי.
דווקא כאשר מחיר הכישלון (ההתנגשות בסלעים) הוא גדול,
הכדאיות בלהמשיך את מסלול החיים (המשחק), עולה דרמטית.
מה בין תרגיל הבינה מלאכותית ובין המציאות הארגונית והעסקית שלנו?
האם גם אנו נוקטים באסטרטגיה עסקית שבה מחיר כישלון גבוה, מעלה את הכדאיות להמשך המשחק? כיצד משפיע עלינו גובה הקנס/ רמת ההפסד במקרה של כישלון?
ובכן נראה שהמצב אצלנו הוא הפוך. נראה כי בחיי סטרטאפיסטים ויזמים הבונים תוכנית עסקית למוצר חדש ובקרב מנכ"לי חברות המלווים בייעוץ עסקי ועוסקים בבניית אסטרטגיה עסקית, כאשר מחיר ההפסד הוא קטן, הם רואים בכך רמת סיכון סבירה, מה שיביא אותם לנסות שוב ושוב, תוך מוכנות ליפול בדרך, עד להצלחת המשימה.
זהו מצב הופכי ממסקנת משחק הזאבים..! (שבו דווקא הפסד גדול בעת כישלון הוא שגורם להם להמשיך במשחק)
האם חברות ייעוץ עסקי בישראל או בעולם מביאות עמם פתרון להתמודדות עם הדיסוננס?
והאם ניתן להגדיר המלצה לייעוץ עסקי היודע לבנות אסטרטגיה עסקית הלוקחת בחשבון את ניהול הסיכונים?
מה ההבדל בין שני המצבים / המשחקים?
מתוך מגוון סיבות לכך, אני רוצה לציין שתיים:
- מטרה – במשחק הזאבים המטרה מוגדרת במדויק והיא מטרה יחידה ומובחנת. בעולם העסקי של חלק ניכר מהחברות והארגונים, המטרה העסקית אינה מוגדרת באופן מדויק. לוגית, רק למטרה מדויקת הניתנת לחישוב, ניתן לחשב סיכויי הצלחה וליצור דרך אופטימלית של אסטרטגיה עסקית להגעה אליה. למרות מה שנוטים לחשוב, לחברות רבות, ביניהן חברות גדולות במשק, אין מטרה ברורה וגם אם קיימת, היא אינה מוגדרת בצורה מדויקת ומפורטת בתוכנית עסקית מהימנה.
- מידע – במשחק הזאבים, מדובר במערכת סגורה. הכללים ידועים וכן כל שאר ההשפעות ולכן מערכת הבינה המלאכותית מסוגלת להריץ ניסיונות וללמוד את הסיכוי הסטטיסטי לכל דרך פעולה. בעולם העסקי והארגוני יש לנו באופן יחסי מעט מידע היסטורי וללא כל מידע עתידי ולכן יכולת החישוב של סיכויי ההצלחה, גם של חברות ייעוץ עסקי אסטרטגי, היא מוגבלת מאד. שלא כמו למערכות בינה מלאכותית, אין ליועצים עסקיים או לחברות ייעוץ עסקי, את היכולת לבצע מיליוני סבבי אינטראקציה בכדי לגבש ניסיון ומידע לחיזוי וכן כמות המידע העלום ורמת אי הוודאות היא גבוהה.
אי לכך כאשר המטרה אינה מוגדרת ולא מאפשרת חישוב ובנוסף אין לנו מידע מלא, כל חישוב הצלחה, יהיה חלקי בלבד. לכן גם אין לנו את הנתונים והיכולת להחליט רציונאלית ולקבל המלצה, האם כדאי לפרוש מהמשחק או לחילופין להיות מוכנים לקבל מחיר הפסד גדול ובכל זאת להמשיך הלאה.
אי הידיעה / אי הוודאות, הנה חלק מרכזי בחיינו וכמובן גם בעולם העסקי.
חברות ייעוץ עסקי בישראל ובעולם מתמודדות עם האתגר מדי יום, כאשר עליהם לנסח המלצות אופרטיביות להתמודדות אסטרטגית עסקית.
האם ניתן בכל זאת לעשות שימוש במערכות בינה מלאכותית בתחום הייעוץ העסקי?
התשובה היא בהחלט.
אמנם הלקוחות שלנו בעולם העסקי הם בני אדם, בעלי פסיכולוגיה צרכנית משלהם ואינם מגיבים תמיד באופן רציונאלי, כך שתשובה סטטיסטית רציונאלית של מערכת בינה תתקשה להתמודד עם משתנים שאינם קבועים. יחד עם זאת לבינה מלאכותית ישנן דרכים להתמודד גם עם משתנים אקראיים.
למערכות בינה מלאכותית בתחום הייעוץ העסקי ישנן כמה יתרונות, שאנו שמחים להיעזר בהן:
- הקטנת רמת אי הוודאות – אחת ממטרותיהן של תוכניות עסקיות הנבנות על ידי חברות לייעוץ עסקי, היא הקטנת רמת אי הוודאות ובניית חיזוי מהימן להתפתחות השוק. כאשר אנו ממקדים את מערכת הבינה המלאכותית בתחום מסוים ובגבולות גזרה מצומצמים יחסית, ניתן לבצע מאות אלפי אינטראקציות שונות ולספק חיזוי מסוים למגמות השוק. חשוב שלא להסתמך על התוצאות באופן בלעדי, מה שדווקא מאפשר להיעזר בהן באופן משמעותי ולקבל המלצות ממוקדות.
- הקטנת הטיות הנובעות מהשפעת הגורם האנושי / רגשי – כמו בהשקעות בשוק ההון כך גם בהחלטות עסקיות אסטרטגיות, הגורם האנושי יוצר הטיות רגשיות ומשפיע על ההחלטות, לעיתים בצורה שגויה. ייעוץ עסקי המשתמש במערכת בינה מלאכותית מאפשר לנטרל חלק מההשפעות הללו ולספק המלצות רלוונטיות ואובייקטיביות יותר.
- לנסות בלי להתנסות – מערכת בינה מלאכותית יכולה להריץ דרכי פעולה שונות ומגוונות המבוססות על האסטרטגיה העסקית שהוחלטה ולבחון את התוצאות החזויות, זאת לפני שננקט אפילו צעד אחד. בצורה זו יכולות חברות ייעוץ אסטרטגי לנתח דרכי פעולה ולמצוא את הדרך האופטימלית המומלצת. כמו כן ניתן בשיטה זו לצבור ניסיון רב (וירטואלי) המבוסס על אלפי אינטראקציות שבוצעו. ניסיון שאלמלא כך, היו דרושות לו מאות שנים להתגבש.
בנוסף, מוזמנים להתרשם ממגוון השירותים שלנו: